רב אור סוכנות לביטוח בע"מ נ' אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ

פסק דין

הצדדים לתביעות והעובדות הצריכות להן

התובעת והנתבעת שכנגד (להלן:"רב אור") הינה סוכנות ביטוח גדולה הנותנת שירותי ביטוח ליחידים וקולקטיבים. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן:"אפקון"), הינה חברה ציבורית שנמנתה בתאריכים הרלוונטיים על קבוצת פויכטונגר תעשיות בתחום הבקרה והאלקטרוניקה.

רב אור רכשה חלק מקומת משרדים בבניין הידוע כ"בית גיבור ספורט" ברח' בצלאל (כיום רחוב בגין) 28 ברמת גן (להלן:"המשרדים"). עם קניית המשרדים החליטה רב אור להקים בהם "משרד חכם" שיהיה, לטענתה, המתקדם ביותר מסוגו. נוכח המורכבות והחדשנות של המשימה, שכרה רב אור חברת ייעוץ – אגינס תקשורת בע"מ (להלן:"אגינס"), אשר נתנה שירותי ייעוץ תכנון וליווי בנושא הפרויקט.

בחודש אוקטובר 2000 הפיצה רב אור, באמצעות חברת אגינס, בקשה לקבלת הצעות מחיר לאספקה והתקנת מערכות מתח נמוך, אשר יהוו את מרכיבי "המשרד החכם" במשרדים. מבין כל המציעים נבחרה אפקון לבצע את הפרויקט ובעקבות זכייתה הגישה לרב אור, בתאריך 4.5.01, כתב כמויות מעודכן הכולל את העבודות שיש לבצע, את הכמויות ואת המחירים. ביום 17.4.01 אישרה רב אור את ההזמנה ונחתם ההסכם בין הצדדים (להלן : "ההסכם"). תנאי התשלום שסוכמו הינם 20% בהזמנה והיתרה בארבעה תשלומים שווים ורצופים.

ביום 7.3.01 הגישה אפקון הצעה נוספת לאספקה והתקנת מערכות מולטימדיה. רב אור דחתה את ההצעה, אך ביום 19.3.01 הזמינה ואישרה התקנה וחיווט של מערכות המולטימדיה, אותן בקשה לרכוש באופן עצמאי מספק אחר.

גרסת רב אור

לאחר שנכרת החוזה החלה אפקון בביצוע העבודה, אך לטענת רב אור איכות וכמות כוח האדם שאפקון ייעדה לפרויקט לא הספיקו, העובדים היו לא מקצועיים ולא מיומנים והיו למעשה עובדים של קבלן משנה שהועסקו ע"י אפקון, ואף מי ששימש כמנהל הפרויקט מטעם אפקון התחלף מספר פעמים: מר שי חורין שהוחלף ע"י מר ישראל ברקוביץ', שהוחלף ע"י רוני רויטמן, שהוחלף ע"י מר יוסי שיטרית (להלן:"שיטרית"). אותו שיטרית נדרש במקביל לפרויקט זה, כפי שאף הודה בעצמו (פרו' עמ' 69 שו' 24, פרו' עמ' 70 שו' 5), לפרויקטים נוספים ובכלל זה פרויקט בעיר אילת. כתוצאה מכך טוענת רב אור כי אפקון לא השכילה להתמודד עם המשימות שעמדו בפניה.

רב אור טוענת כי תוך כדי ביצוע הפרויקט העבירה תלונות רבות לנתבעת לגבי טיב העבודה, קצב העבודה וכן לגבי ליקויים רבים שהתגלו בביצוע העבודות. לטענת רב אור אפקון שלחה מידי פעם עובדים לבדוק את התלונות, אך אלו נכשלו בטיפול בתקלות שלא זכו למענה בזמן סביר.

בשלב כלשהו הגיעו הצדדים לסיכום לפיו אפקון תודיע על סיום עבודתה בכל תת מערכת ואז יתבצע סיור וסקר בשיתוף נציגי הצדדים, היועץ הטכני והמפקח על הפרויקט מטעם אפקון. מטרת סקר כזה למנות את מרכיבי המערכת ולבדוק פעילותם התקינה ובהינתן אישור חיובי ומוסכם יאושר התשלום. בעקבות סקר שנערך אישר נציג רב אור את שלוש המערכות הראשונות: מערכת בקרת הכניסה הממוחשבת, מערכת גילוי פריצה, ומערכת שעון נוכחות ממוחשב. כל שאר המערכות, תשע במספר, לא אושרו לטענת רב אור משום שלא הגיעו לסיומן (מסתייעים לחיזוק טענתם בס' 1 לסיכום חוו"ד המומחה, המהנדס מרקוביץ' המסומנת ת/1). כן טוענת רב אור כי דרישותיה מאפקון להשלים את ביצוע המערכות ולסיים את הפרוייקט לא נשאו פרי.

עוד טוענת רב אור כי אפקון פעלה בחוסר תום לב בעת ההתקשרות עימה כאשר העלימה ממנה את מצבה הכלכלי ובכך, שבמהלך ביצוע הפרויקט לא דיווחה לה על כך שנכנסה להליכי הקפאת הליכים. לטענת רב אור היה למצב זה השפעה על ביצוע הפרויקט מאחר וספקים וקבלני משנה נכנסו לעמדת המתנה, באשר להשקעתם בפרויקט בטרם יתברר מצב אפקון.

רב אור טוענת כי כתוצאה מהעבודה הלקויה ואי השלמת הפרויקט נגרמו לה נזקים בסך 1.280,000 שקלים: בכתב תביעתה טוענת רב אור שלנוכח הפרות אפקון את ההסכם, יש להורות על השבת הסך של 230,000 ₪ אשר שולם לאפקון במהלך ביצוע העבודות; יש לחייב בסך של 650,000 ₪, הוא הסכום הנדרש עבור פירוק המערכות הכושלות שהותקנו על ידי אפקון; יש לחייב בסך של 200,000 ₪, הוא הסכום הנדרש לצורך התקנת מערכות חדשות במשרדים; יש לחייב בסך של 180,000 ₪ כדמי שכירות משרדים חלופיים, לתקופת ביצוע עבודות התיקון; יש לפצות בסך של 250,000 ₪ עבור בזבוז זמן, עוגמת נפש וכו'. לצרכי אגרה בלבד העמידה רב אור את תביעתה על סך של 500,000 ₪.

לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית , ולמעשה בעת ישיבת ההוכחות הראשונה ביום 26/6/08, הודיע מר אבנר קופל, מנהל רב אור כי המשרדים נמכרו בחודש פברואר 2007: "לשאלת בית המשפט אני משיב שהנכס נמכר בפברואר 2007. יש חוזים. פינינו את הנכס בספטמבר 2007. למיטב ידיעתי, הנכס נמכר מספר חודשים לאחר מכן לגורם אחר" (עמ' 17 שו' 2-3). לנוכח התפתחות זו, ומאחר ומרבית רכיבי תביעת רב אור הוסרו מהפרק (ביצוע התיקונים ושכירת המשרדים החלופיים), צומצמה תביעת רב אור בסיכומיה לסך של 355,000 ש" בלבד (ראה סעיף 4 לסיכומים). סכום זה מורכב מההשבה הנדרשת (230,000 ₪), וסך נוסף של 125,000 ₪ , המהווה מחצית מהסכום שנדרש עבור בזבוז זמן, עוגמת נפש וכו'.

גרסת אפקון

אפקון טוענת כי בצעה במלואה את הזמנה של רב אור, סיפקה אל כל הציוד, בצעה את כל העבודות שהוזמנו והעמידה בעלי מקצוע הן מעובדיה והן באמצעות קבלני משנה, ככול שנדרש להתקנה ותיקון המערכות. אפקון טוענת כי כל המערכות והציוד נמסרו לתובעת כשהם פועלים ומתפקדים ללא דופי ואילו רב אור היא שהפרה את ההסכם ולא עמדה בתנאי התשלום להם התחייבה .

אפקון טוענת כי בצעה עבור רב אור עבודות בסכום של 611,287 שקלים + מע"מ. מתוכם שילמה רב אור על החשבון סכום של 235,956 שקלים+ מע"מ ונשארה חייבת סכום של 375,331 שקלים + מע"מ נכון ליום הוצאת החשבון הסופי ביום 9.10.2002, נספח ה' לתצהיר שטרית, נ/4. סכום זה כולל את עבודות אפקון על פי ההסכם וכן סך של 62,153 ₪ עבור עבודות חריגות שבוצעו לטענת אפקון לבקשת ובהסכמת רב אור (ראה סעיף 12 לנ/4, להלן : "העבודות החריגות").

אפקון טוענת כי להליך הקפאת ההליכים אליו נכנסה לא היתה כל השפעה על הפרויקט במשרדי רב אור. כל עובדי אפקון וקבלני המשנה עבדו כרגיל בתקופה האמורה. ראו לעניין זה עדותו שטרית עמ' 80 שו' 20; עדותו של הרטמן, עמ' 102 לפרוטוקול שורה 23 עד עמ' 103, שורה 6.

אפקון מציינת כי בניגוד למקובל בתחום זה, לא מינתה רב אור אחראי פרויקט אשר ישמש כאיש קשר מקובל וקבוע מולה. כתוצאה מכך, לא התאפשר לה לקבל אישור על מסירת הפרויקט, כאשר בכל פעם שהציגו אותו בשלמותו לבעל תפקיד בתובעת, הנ"ל סירב לחתום על אישור בטענה לחוסר סמכות, ראו עדות שטרית עמ' 77 לפרוטוקול, שורות 12-18 ועמ' 78 לפרוטוקול, שורות 21-25.

אפקון טוענת שתביעתה של רב אור הוגשה אך ורק כצעד מנע ובמטרה לתת משקל נגד לתביעתה שלה, תביעה שאמנם הוגשה כתביעה שכנגד אולם רב אור ידעה על כוונתה של אפקון לפנות לערכאות ובקשה להקדים אותה. אפקון טוענת כי מתביעתה העיקרית של רב אור לא נותר דבר – המשרדים נמכרו ולפיכך כל הנזק הנטען לגבי התיקונים והחלפת המערכות "נבלע" במכירה; לגבי ההשבה המבוקשת טוענת אפקון בראש ובראשונה שההסכם כלל לא בוטל – אם כך, כיצד ניתן לדרוש השבה? מעבר לכך טוענת אפקון שאין מחלוקת שהעבודה בוצעה – ולכל היותר המחלוקת הינה לגבי היקפה וטיבה. במצב שכזה, לא יתכן לדרוש את כל הסכומים ששולמו מכח ההסכם, ואם בכלל, יש לדון בקיזוז הראוי מהתמורה. אפקון טוענת שרב אור כשלה להוכיח את סכומי העבודות שלכאורה לא בוצעו לשיטתה ו/או את ההוצאות שנדרשו לתיקון עבודות אלו – לפיכך גם אין כל מקום לקזז דבר מה מהתמורה המוסכמת, הן בגין עבודות ההסכם והן בגין העבודת החריגות. משום כך, מבקשת אפקון לדחות במלואה את תביעת רב אור ולקבל במלואה את תביעת אפקון.

השאלות העומדות לדיון